 |
"כאשר עברה ההלוויה ליד ביתי ראיתי עמוד אש עולה מהמיטה ומזדקר עד השמים", אמר להם, "כעת אני גם מבין מדוע זכה לכך".
|
 |
חשבה רגע, ואחר כך אמרה בנימה רצינית "רגע, אתה ישראלי, נכון? כלומר... אתה יהודי, כן? אם כן, למה באת אלי? לכם היהודים יש רבי גדול בברוקלין שהכוחות שלו גדולים משלי אלפי פעמים, יותר מזה! הוא אף פעם לא טועה. למה שלא תלך אליו?"
|
 |
מה יהיה אם ישאל אותו יוסי המ"מ כיצד נהג בזמן המארבים בתעלה? האם יודה על האמת ובעצם יגלה כי כל אותה תקופה בעצם מעל באמון?...
|
 |
בטרם נסע לביתו, אמר לו: "זכור את הבטחתי מאז. אני חייב לך. אם יום אחד תזדקק לעזרתי, אל תהסס לפנות אליי..."
|
 |
לפתע קם אחד מהחבורה ופנה אל חבריו: "ראיתם חוצפה?! קודם רוקן את כיסינו ועכשיו הוא מטיף לנו מוסר". האיש החצוף הישיר מבט אל רבי עקיבא איגר והטיח בו: "היה עליך לשנות את הסדר - תחילה לומר מוסר ורק אחר-כך לבקש כסף. או-אז היית יוצא מכאן בלי פרוטה שחוקה!"...
|
 |
החגיגה נסתיימה ואנו יצאנו ממנה ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחנו על כי עלה בידנו להפגין יהדות גאה ובכך לקדש שם שמים; מצד שני כרסם בליבנו החשש מפני תגובת השלטונות.
|
 |
1 תגובות
בשלב זה התרוצץ הכומר לאורכו ולרוחבו של החדר הלוך ושוב, בחוסר מנוחה, עד שלבסוף גילה את הסיבה לסערת הרגשות שלו. הוא פנה לאבי בפתאומיות והתוודה בפניו: "ר' שוחט, הנדבן בסיפור הוא אחד מאבות-אבותיי" • יהודי לעולם אינו מתנתק לחלוטין • סיפור מדהים.
|
 |
הגיע יום שישי והחידה נפתרה. הרבנית אמרה לו שהיום לא תוכל לנסוע בעצמה, וביקש שיעשה זאת במקומה. חס"ד הביע מיד את נכונותו, והרבנית המשיכה: "בקומה שלישית במרכז הרפואי, בחדר שמספרו כך וכך, מאושפזת גברת פלונית"...
|
 |
"הצדיק מרוז'ין ידע בדיוק איזה אתרוג נגזר לו. כשראה את האתרוג שהבאת לו, נתמלא ליבו חשש שמא נשתנה דינו..."
|
 |
התחילו הבעש"ט והנוכחים בתפילה, ולפתע הוקף הבית צעירים גויים, קריאות שנאה בפיהם ואבנים בידיהם...
|
 |
1 תגובות
סיפור מופת של רבי שלום בער מליובאוויטש ♦ ליום הולדתו בכ' חשון
|
 |
סיפור הצלה ייחודי של משפחה הונגרית ♦ וגם: על משפחת 'אפרתי' הקרויה כך על שמה של רחל אמנו
|
 |
"מכתת אני רגליי לשם מצוות פדיון-שבויים", חלפה המחשבה, "והנה כאן לנגד עיניי ציפורי דרור שבויות..."
|
 |
על קנאתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ולמה היו פני הסבא משפולי עגומות?
|
 |
לעזור לעלוב-נפש זה, שהוא קל-שבקלים, שיכור עד אבדן הכרה, אשר במו-ידיו הביא על עצמו את צרתו?! ● למה?
|
 |
הרבי נתן דולר נוסף ואמר: 'וזה עבור השליח בבנגלדש'. לנוכח תמיהתו, שהרי אין שם יהודים וגם לא שליח, הוסיף ואמר: 'הוא ימצא'...
|
 |
בימים הבאים הִרבו ברוך ורעייתו לשמוע בסביבתם את המילה 'קללה'. קרובים ומכרים טענו באוזניהם כי קללה נוראה רובצת עליהם
|
 |
לילה אחד שוטטתי לבדי בשכונת בית-ישראל. הצצתי באחד החלונות ורותקתי למראה זקן נשוא פנים היושב והוגה בתורה. עמדתי בדממה והתבוננתי בו
|
 |
המלמד עדיין רכון על ספר, מתאמץ להישאר ערני וללמוד ביתר חיוּת. אך לשווא, תרדמה נופלת עליו והנה הוא חולם חלום ■ ליום הילולת הבעש"ט
|
|
