 |
הגאולה מעניין ועכשווי
הרב חדד לא העלה בדעתו, עד כמה ישתנו פניהם של שבילי העיר עד שינחת בה. וכי למה שיעלה בדעתו – האם חוזה-עתידות הוא? ובכלל, למה שיחשוב כי יתחולל בהם שינוי כלשהו?
|
 |
הגאולה מעניין ועכשווי
לפני שנולד, חלתה אמו במחלה קשה. הם פנו לרופאים והללו קבעו כי עליה לעבור ניתוח, שבעקבותיו יאבדו סיכוייה ללדת ילדים.
|
 |
צעירי אגודת חב"ד
המטוס המריא, טיפס לגובה שיוט והנוסעים כבר החלו לנמנם. לפתע נשמעה הודעה מהקברניט: "אני מצטער להודיע כי אחד המנועים חדל מלפעול"
|
 |
רוח חזקה נושאת אותו פתאום הרחק, ומפילה אותו אי-שם, בחבטה על הקרקע. הוא מנסה לקום, אך כל איבריו כואבים מהנפילה. בכל-זאת הוא מתחיל להלך אט-אט.
|
 |
צעירי אגודת חב"ד
הרכבת עוצרת ואנו יורדים. חיילים במדים מחכים לנו, ופוקדים עלינו להסתדר בשלשות לצעידה מסודרת למחנה בקצה השני של העיר, מרחק של כמה קילומטרים.
|
 |
לתדהמת המוזמנים גילו אותו מוטל על הרצפה, כפות בידיו וברגליו, ופיו סתום בסחבה, כשחבילות כסף פזורות סביב
|
 |
האומלל מילא את פיו מים, בידעו כי כל ניסיון שלו להכחיש את מעשיו מול עדותם של שני השוטרים, יעורר גיחוך ואולי אף יחמיר את מצבו
|
 |
לפתע ניגש אל המלאך שוטר גס ופשוט, ודרש ממנו להציג תעודה מזהה. המלאך לא הכיר את שפתו של השוטר, ועל-כן לא הבין את דרישתו..
|
 |
לפתע שמע הילד קול חבטה עמום ומיד אחר-כך קול ריצת רגליים מתרחקת. מתוך סקרנות התקרב אל השק, והבחין ביד קטנה מבצבצת מתוכו..
|
 |
2 תגובות
ביד רוטטת, כשמחשבותיו מתרוצצות בבהילות ומגיעות עד לגרוע ביותר, החל כותב את מכתבו. "כבר אינני יודע מה לחשוב" - היו המלים בהן סיים את מכתבו
|
 |
ארי סמית
1 תגובות
"לדעתי אינך צריכה להתגייר מאחר שאת יהודייה". אמר הרבי. "זה לא ייתכן... יש כאן טעות!", עניתי ♦ מופת מדהים
|
 |
אמנם שמחנו על שעלה בידנו להפגין גאווה יהודית, אך החשש מפני תגובת השלטונות כרסם עמוק בלבנו וזו אכן באה...
|
 |
בשובו נבהל לגלות כי התיבה ובה כל רכושו - נגנבו מביתו. הקים האיש קול זעקה. על סף ייאוש נזכר הסוחר העשיר בחכם היהודי..
|
 |
1 תגובות
במהלך שהייתנו הארוכה בבונקר במעבה האדמה, התגלעו בינינו לא-אחת ויכוחים בענייני אמונה. הוא היה נחרץ בדעותיו הכפרניות
|
 |
"והבאר עדיין מוסיפה לתת שפע של מים טובים וזכים כמאז?". "כן! כן!", השיב הכפרי, שכמעט בלע את לשונו מרוב תדהמה..
|
 |
1 תגובות
"תנו לי לנסות לעשות משהו!" התחנן הפרמדיק. "אם אתה רוצה מאוד לעשות משהו, קח את הסדין הלבן וכסה את הגופה", קבעו
|
 |
הפריץ הופתע למשמע בקשתו המוזרה של היהודי העני. "אינך חושש לסכן את חייך?" שאלו. ר' משה השיב נחרצות: "אינני פוחד. בטוח אני בה' שישמרני מכל רע".
|
 |
פסעו השלושה בעקבות האיש. הוא נכנס פנימה, לעבי היער, עד שהגיע לקרחת-יער קטנה. שם עצר, התיישב על סלע והדליק נר
|
|
צוות הרופאים ברר את מילותיו בזהירות: "מעט מאוד חולים נחלצו ממצב מתקדם וחמור כל-כך של המחלה". במילים אלה ביקשו לרמוז כי למעשה אפסה כל תקווה
|
 |
באתי אלייך בשליחות הרבנית שניאורסון, שביקרה אותך בימים האחרונים. היום נמנע ממנה לבוא בעצמה, והיא ביקשה ממני להביא לך את המרק...
|
|
