מאות שנים התפלפלו גאוני-עולם בדברי הרמב"ם, הקשו קושיות ותירצו תירוצים. ופתאום מתברר שרבות מהקושיות נובעות משיבושי תרגום ומטעויות העתקה, וכאשר רואים את הנוסח המקורי של הרמב"ם, אין כל קושיה. זה אחד מפירותיו של המפעל הגדול שקיבל עליו מכון 'המאור', שהוציא לאור זה מקרוב מהדורה חדשה ומדוייקת של פירוש המשניות לרמב"ם.

"אתה מבין ערבית?", שואל בחיוך הרב דניאל ביטון, העומד בראש המכון, בתחילת הריאיון. "כדי לקלוט את משמעות העבודה שנעשתה כאן צריך לדעת ערבית", הוא אומר.♦

תרגומים משובשים

הרמב"ם כתב את חיבוריו בלשון הקודש או בערבית. ה'יד החזקה' נכתב בלשון הקודש, אולם פירוש המשניות נכתב בערבית, ולאחר שנים תורגם ללשון הקודש. מתברר שהתרגומים היו משובשים ולא מדוייקים. הם השתבשו עוד יותר במהלך השנים, ולפיכך התעוררו קשיים בהבנת הספר החשוב.

בדורות האחרונים נתגלו כתבי-היד המקוריים של הרמב"ם. הכתבים נשתמרו אצל צאצאי הרמב"ם במצרים ובחלב שבסוריה, ומשם התגלגלו לכמה וכמה ספריות בעולם. לפני כארבעים וחמש שנה החל הרב יוסף קאפח במשימה הגדולה של תרגום הספר מחדש, על-פי כתבי-היד המקוריים, והמהדורה שלו יצאה לאור בהוצאת מוסד הרב קוק. אולם עדיין נשארו שיבושים שלא נופו, וכמו-כן התגלו עוד כתבי-יד, ששופכים אור חדש על דברי הרמב"ם. זו אפוא משמעות המהדורה החדשה שיצאה לאור זה עתה.

אלכסון ולא עיגול

אחד הדברים החשובים שגילו לנו כתבי-היד המקוריים הוא צורתה המדוייקת של מנורת המקדש. הרמב"ם צייר את קני המנורה באלכסון, אולם בדפוסים מופיעה מנורה בעלת קנים מעוגלים. עכשיו, שבידינו כתב-היד המקורי, ברור לגמרי שלשיטת הרמב"ם המנורה הייתה בעלת קנים אלכסוניים.

היו שטענו כי הרמב"ם צייר ציור כללי ולא התכוון לדייק בצורת הקנים. טענה זו אינה מתקבלת על הדעת, שכן בציור מופיעים פרטים רבים, שהרמב"ם הקפיד לציירם, ומה ההיגיון לטעון שדווקא בצורת הקנים לא דייק. אולם הטענה הזאת מופרכת גם על-פי דברי רבי אברהם, בנו של הרמב"ם, הכותב בפירוש: "שישה קנים... נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כפי שצייר אותה אבא מרי ז"ל, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו".

הגהות הרמב"ם

על המהדורה החדשה עמל צוות של תלמידי-חכמים, בניצוחו של הרב חיים הירשמן. הוא מצביע על תצלומי כתב-היד של הרמב"ם ומראה כי הרמב"ם הגיה את ספרו שוב ושוב, תיקן והוסיף, אולם התיקונים האלה לא נכללו במהדורות שהופיעו בעבר.

"הרמב"ם אפילו השיב לשואלים כי בידו גרסה מתוקנת, ואל להם להקשות עליו מהגרסה הקודמת", אומרים הרב ביטון והרב הירשמן, "אך משום מה לספר הזה לא היה מזל (שאפילו ספר-תורה שבהיכל זקוק לו), ומאות שנים לא היה לנגד עיני הלומדים הנוסח השלם והמדוייק. עוד מעלה חשובה במהדורה הזאת, שהיא מגישה את נוסח המשנה, כפי שהיה לנגד עיני הרמב"ם". ומעתה אין לנו אלא לשבת וללמוד.

שלח תגובה הדפסה שלח לחבר שתף

1 תגובות | אלכסון ולא עיגול

תמיכה בדעת הרבי

אני מצטט כאן תשובה שכתב הגאון הרב שמואל ברוך גנוט, מקורב להגר"ח קניבסקי שליט"א.
התשובה פורסמה במדור שאל את הרב ב’אתר השבת’:

כבוד הגרש"ב גנוט שליט"א
השבת פרשת "בהעלותך את הנרות" וברצוני לדעת האם קני המנורה היו עגולים או אלכסוניים?

יעקב ישראל פ.
חיפה

תשובת הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א:

לשואל היקר

בודאי ידוע לך הפולמוס הגדול בענין זה. הרבי מחבד טען בתוקף שקני המנורה היו אלכסוניים. הרב ישראל אריאל טוען בתוקף שהם היו עגולים. ויש על כך דיון שלם, והרחבתי בו במאמר ארוך במקום אחר.

ואולם מורי ורבי רבנו מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כותב בביאורו לברייתא דמלאכת המשכן (עמוד כח בהערה בסוף העמוד), את הדברים הבאים: "בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש"י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה". עכ"ל רבנו שליט"א. וכן כתב הוא בספרו דרך חכמה (בית הבחירה פ"ג ס"ק מ"ב וצה"ל ס"ק ל"ח).

בברכה

הרב שמואל ברוך גנוט

משה 31/05/2015 - יג סיון התשעה