200 שנה, אלפי צאצאים | חב''ד שעל אתר > מיוחד 22

חב''ד שעל אתר > מיוחד > 200 שנה, אלפי צאצאים

200 שנה, אלפי צאצאים

חנני בלייך, קו עיתונות דתית

שופט בית המפשט העליון, מישאל חשין: "אני חושב שדמותו של בעל התניא השפיעה עלינו. אני חושב שעצם היותנו צאצאיו, השפיע עלינו"

  • הגדל תמונה

ביום שני הקרוב, י"ח בטבת, יתמלא אחד מאולמי בנייני האומה בירושלים בבני תשחורת, אברכים ואנשי מעשה, שיבואו לציין את אחד הימים החשובים בחסידות השנה, מלאת 200 שנה בדיוק לפטירתו של האדמו"ר הראשון מחב"ד, רבנו שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא ושו"ע-הרב זי"ע.

רבבות חסידים בכל העולם שותים עד היום, 200 שנה אחרי, את דברי תורתו והגותו המובאים ב'תניא' ובשאר המקומות, ושפתיו דובבות בקבר. אבל אל האירוע האמור יגיעו לא רק חסידי חב"ד, אלא גם כאלה הנמנים על חסידויות אחרות ואף ליטאים. 

צופה מן הצד כי ישאל מה לאותם ליטאים בכינוס לזכרו של בעל התניא, ייענה מיד על-ידי אחד מן המשתתפים בתשובה הפשוטה: זהו כינוס לצאצאיו של בעל התניא, הן לצאצאים הרוחניים - ואלו הם כלל החסידים שיתאספו, והן לצאצאים הפיזיים - דור אחר דור לבעל התניא, שכבר גלשו אל מעבר לחסידות חב"ד ונמצאים הן בחסידויות האחרות והן בציבור הליטאי ובציבורים נוספים. 

הקשר הזה בין צאצאי משפחתו של בעל התניא, נוצר בעשרות השנים האחרונות בעקבות איגוד מיוחד שקם, המאגד את כל צאצאי המשפחה המפוארת בארץ ובעולם. אלפים רבים נמנים על השושלת הזו, וביוזמה מיוחדת שהחלה לפני כ-40 שנה, הקשר ביניהם התהדק והם לומדים ביחד ולחוד מתורתו של סבם-זקנם הגדול.

מי שמנצח כיום על האיגוד הזה, 'איגוד צאצאי רבינו הזקן', אלו הם משפחתו של הרב הלפרין הנזכר להלן, המקדישים חלק גדול מזמנם לענייני האיגוד, ולעשייה למען צאצאי אדמו"ר הזקן ושארי משפחתם.

באירוע בשבוע הבא יצוינו למעשה שני תאריכים: המשמעותי יותר הוא יום השנה ה-200 לפטירתו של בעל התניא, שהשנה יוצא ממש כבעת הסתלקותו, באותו יום בשבוע - מוצאי שבת כ"ד בטבת. הציון השני הוא 40 שנה להקמת 'איגוד צאצאי רבינו הזקן'. 

הכנס הראשון של צאצאי בעל התניא נערך לפני 40 שנה בדיוק, בחנוכה תשל"ג, אז כונסו לראשונה יחדיו מאות מהצאצאים. במקור יזם את המפעל הגאון החסיד איש האשכולות רבי שמואל אלעזר הלפרין זצ"ל, מי ששימש שנים רבות כראש ישיבת חב"ד בירושלים וכרב שכונת בית ישראל, מגדולי רבני חב"ד בארץ, אביהם של הרבנים הלפרין. 

"היה זה לקראת יובל ה-70 להולדתו של הרבי מליובאוויטש", מספר בנו הרב יצחק מאיר. "חיפשו אז לתת לרבי איזו תשורה לתאריך הזה, שהיה חשוב מבחינתו ושמחה גדולה בלבות החסידים, והרעיון היה לייסד ע"א (71) מוסדות של הפצת תורה, חסידות וחסדים. ישבו אנשים מבחירי רבניה ועסקניה של תנועת חב"ד וחשבו מהם הדברים הנחוצים שנכון להציעם ולפתח אותם. ואבי זצ"ל הציע שהיות ואנו, חסידי חב"ד, משתדלים בשליחות הרבי לקרב כל יהודי למקור חוצבו, אז יש סוג של הכרת הטוב לבעל התניא וממשיכו הגדול בדורנו - הרבי, להכניס לתוך הרעיון של חב"ד את אלה מצאצאיו שנמצאים לעת עתה קצת רחוק מזה. הרעיון היה כפול: ראשית, להביא את אור היהדות והחסידות לאלה מצאצאיו שאינם שומרי תורה ומצוות, כשהפתח לזה הוא להראות להם שהם קשורים לשורש גדול ונעלה, ושנית - להביא גם לצאצאיו החסידים את אור החסידות בצורה המעמיקה והפנימית ביותר".

ואכן, בשני תחומים אלה איגוד הצאצאים עובד במהלך כל השנים. כך יזם לצאצאים שאינם שומרים תו"מ את 'מבצע מצה', מבצע ותיק-שנים. "אנו הרי יודעים שהמצה היא כדברי הרמב"ם מאכל אמונה ומאכל בריאות", מסבירים האחים הרבנים הלפרין, "ואנו משתדלים שלכל אחד מהצאצאים יהיו 3 מצות מהודרות שמורות על שולחן הסדר. לרוב המבצע מתנהל כך שאנו מגיעים עם מצות ועם הגדה של פסח ושי סמלי לצאצאים - חוברות או דפים עם רעיונות מדברי תורתו של בעל התניא, וכן בכל אחד מהחגים אנו משתדלים שהצאצאים ייחשפו לרעיונות מתורתו של סבם, ואנו מביאים להם את היופי שבתורה ובחסידות. הלבבות נפתחים, ואיתם גם המוחות".

אלפי דולרים מהרבי

בתשל"ג, כאשר הובא רעיון היוזמה לרבי מליובאוויטש, תגובתו הייתה מיוחדת. "זה כנראה המוסד היחידי שההתייחסות של הרבי אליו הייתה כזו יוצאת דופן לחיוב", אומר הרב משה צבי. "לכנסים הגדולים של הצאצאים שערכנו אנחנו ואבינו תמיד הגיע מברק אישי של הרבי, דבר שאינו רגיל כלל. בדרך כלל רק לכנסים מאד מרכזיים וכלליים הרבי שלח מברקים, אבל לפה - כבר לכינוס הראשון הרבי שלח מכתב. ויותר מזה, הרבי הראה את חיבתו הגדולה לאיגוד, בכך שבכל הפעולות החשובות של הארגון הוא השתתף באופן אישי בממונו. לכינוס הראשון הרבי נתן השתתפות אישית של 1,000 לירות ישראליות. אבינו קיבל אז מכתב מאת כ"ק הרבי מליובאוויטש ובו הוראות לפרטי פרטים לקראת האירוע, מה שמלמד על חיבתו הגדולה שלו למפעלו של אבינו זצ"ל. הרבי כתב שהוא שולח לו את הסכום אך שלא יפרסם זאת, בכדי לשלול קפידות מאחרים שלהם לא עשה זאת. רק היום, 40 שנה אחרי, ניתן לפרסם את זה".

הכינוס הראשון שנערך כה הצליח, עד שעבר בזמנו מאולם בנייני האומה "הקטן", לבית העם בירושלים (כיום ז'ראר בכר). ציבור הצאצאים הגדול שנאסף, ממש הפתיע את המארגנים. החוברת שיצאה אז וכן יוצאת עד היום מפעם לפעם ע"י המארגנים, נקראת 'מחצבת', מלשון הפסוק 'הביטו אל צור חוצבתם' - על המקורות.

כבר בשנים הראשונות נערך ספר מיוחד, "ספר הצאצאים", המאגד את שמותיהם של אלפי צאצאי בעל התניא, קרוב ל-6,000 צאצאים, כאשר היום המספר הוכפל ואף כמעט הושלש, כאשר מדברים על 17,000 נפש מצאצאיו החיים כיום. "אנחנו בדיוק בחצי הדרך, כי עדיין לא הגענו לעוד כ-10,000 צאצאים נוספים. כשנוציא את הספר בקרוב מחדש, נשתדל שכל למי שנוכל להגיע אליו יוכל להיכנס אל הספר החדש". כשיצא הספר רב הכמות והאיכות בזמנו, הרבי מליובאוויטש נתן עבורו 3,000 דולר השתתפות אישית, ואף דאג לטרוח ולברר שהכסף הגיע ליעדו. הספר מכיל חומר עיוני רב מתורתו של האדמו"ר הזקן והאדמו"רים אחריו, בצורה מבוארת ומיוחדת השווה לכל נפש, בשפתו העשירה של הגרש"א הלפרין. בהסכמת הרבי מליובאוויטש לספר, נכתב: "מכבר אישרתי את החומר", 'מכבר' במשמעות של 'מזמן'. כלומר, זהו ספר שהרבי נתן לו הסכמה מתחילתו עד סופו. 

איך אתם מגיעים לכל הצאצאים?

"האמת היא שה'נחשון' היה אבא זצ"ל, ועבודתו הייתה סיזיפית וקשה. הוא חיפש מן הגורן ומן היקב בספרי טלפונים ועוד כל מיני רעיונות לא קונבציונליים, ולכל מיני שמות שאולי קשורים הוא צלצל וגרם להם להתעניין ולהתחבר. כמובן ש'חברא חברא אית ליה', והיום גם קל יותר, כי הציבור מכיר את המפעל שמוכר בציבור החרדי ואף בכללי, והציבור יוזם את הקשר שלו אלינו ושולח לנו שמות, רשימות וכתובות, מהציבור החסידי ועד לליטאי. אין מי שלא רוצה את ההתחברות הזו. גם הליטאים מהצאצאים גאים על ההשתייכות לבעל התניא, ומודעים לחשיבות הקשר אליו ע"י לימוד תורתו. ואפילו אלה שרחוקים מדת, הנקודה הזו מצליחה להבעיר את נשמתם".
עולם הנגינה החסידי, ששבר את כל המחיצות וחדר לכל הקהלים, מסייע אף הוא. "אין קהילה בעולם שלא יודעת להעריך את עומק הנגינה מעולם היוצר של בעל התניא, וכולם מתחברים גם על ידי זה ובאים אלינו. ואלו שעוד לא עשו את זה מצאצאיו, זו ההזדמנות לקרוא להם שיבואו אלינו. זה לטובת העניין, ובטח גם לטובתם".

השופט והאדמו"רים

בחלק הפיקנטרי של השיחה עם האחים הרבנים הלפרין, ביקשנו לשמוע על שמות מעניינים מצאצאי בעל התניא. כך מתברר שאדמו"רי סאטמר, באבוב, אלכסנדר, מודז'יץ, קרעטשניף ועוד הם מצאצאיו. וכן הגאון הגדול רבי יוסף ליברמן שעומד לימין האיגוד ומעודד תדיר את פעולותיו, ראש ישיבת טשעבין הגאון הגדול רבי יוסף משה שניאורסון, חבר הבד"צ של העדה החרדית בירושלים, הגאון הגדול רבי חיים אורי פריינד "שקשור בכל לבו לעניין בקשר של סבא ונכד ולומד תדיר את תורתו של הסבא הגדול", הגאון רבי שמחה ראם מרבני פ"ת, ועוד.

בצד הכללי של המפה נמנים בין השאר שופט העליון בדימוס מישאל חשין (שאביו ובנו נקראו 'שניאור'), ח"כ לשעבר אברהם בורג, השר לשעבר שאול יהלום ועוד ח"כים נוספים שכיהנו במהלך השנים. בשנה שעברה ערך האיגוד אירוע במלון דן בירושלים לצאצאים מהציבור הכללי, שמילאו במהלך הערב שאלונים להמשך הקשר. "כשראינו את השאלונים, יצאנו מכלינו. מתוך קבוצה לא גדולה, התואר 'ראש הפקולטה' או 'ראש החוג של...' היה מצוין במקום המיועד לציון המקצוע על המון אנשים, הרבה יותר מאשר מספרם היחסי באוכלוסייה. מעניין לבדוק את הסיבה לכך".

בדורנו הטכנולוגי, הקשר עם הצאצאים מהעולם הרבה יותר קל, ובאיגוד אכן משתמשים באמצעים שלרשותם לאגד גם את הצאצאים מכל העולם. הנה לכם סיפור מקוסטה-ריקה.

"היה יהודי בקוסטה-ריקה שהיה רחוק מאד, עד שאפילו תפילין לא הניח, גם אחרי הפצרות מצדם של אלה שפנו אליו, אבל מאז שהוא התוודע לעובדת היותו צאצא של רבנו בעל התניא, הוא הביע את הסכמתו להניח פעם בשנה תפילין. הוא, אגב, בחר בתאריך י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש, כיום שבו הוא יעשה זאת. הוא אמר: 'אם תזכרו לבוא ולהניח לי, אניח בקביעות ביום זה'. ואכן, עד פטירתו הוא הניח ביום זה תפילין, כל זה בגלל הקשר שנוצר עמו בשל היותו צאצא לבעל התניא. 

וזו דוגמא אחת מרבות. יש יהודי אחר שנפטר לפני שנתיים שלא היה כל-כך קרוב נפשית אלינו ולא רצה את הקשר הזה, שהמילים האחרונות שלו לבתו היו שהוא מבקש ממנה למסור לאיגוד הצאצאים שהוא על פטירתו. לצערנו, הגענו כבר רק אחרי הלוויה, אבל ל'שלושים' כבר ארגנו להם מניין בצורה מכובדת. על מצבתו מצוין שהוא 'ממשפחת בעל התניא', דבר שנעשה ביוזמת המשפחה ללא כל התערבות או עצה מצדנו, ואנו יכולים רק לנחש שכשהנכדים והנינים יבואו לבקר על קברו של הסבא ויראו את השורה הזו, הם ישאלו על כך וזה יעורר בהם את הקשר, וזה יכול לפעול גדולות ונצורות".

התמונה השבורה

פרופ' שניאור זלמן פלר, חתן פרס ישראל למשפט החתום על חוקים משמעותיים במדינה, הוא אדם מבוגר מאד שהשנה יחגוג את יום הולדתו ה-100. לרבנים הלפרין יש עליו סיפור מעניין: "בין פעילויותינו, אנו משתדלים שלכל אחד מהצאצאים תהיה תמונה או סידור של בעל התניא, משום שכשיש חפץ ממשי - הם מתחברים יותר. באחת הפעמים כיבדנו אותו, כצאצא, בתמונה קטנה של בעל התניא. אחרי כחצי שנה 
קיבלנו טלפון מידיד שהוא קרוב של השופט דוד חשין, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. חשין סיפר לאותו ידיד שהוא ביקר אצל פרופ' פלר, שהוא מורו ורבו למשפטים, ופלר התלונן לפניו שהתמונה שקיבל של האדמו"ר הזקן נפלה לארץ ונשברה, והוא ביקש ממנו מאד למצוא תמונה כזו בדיוק, דווקא כזו של איגוד הצאצאים. חשין ביקש מקרובו להשיג כזו תמונה, והוא פנה אלינו. עשינו מאמצים מרובים למצוא כזו תמונה, ולבסוף מצאנו ומסרנו לו והיא הגיעה ליעדה. כמה חודשים לאחר מכן ביקרנו בביתו, וגילינו שהתמונה השבורה והשלמה - שתיהן נמצאות על השולחן... כלומר, הוא לא יכל להיפרד גם לא מהשבורה. זה רק מראה על הקשר המיוחד שחשים הצאצאים לסבם הגדול והערכה שלהם לפעולות האיגוד".

במסגרת פעילות האיגוד, יוצא בקביעות לוח שנה ל-3,000 בתים, כשכל פינה פנויה בלוח מוקדשת לרעיון, סיפור או דבר-תורה מבעל התניא. בשלוש השנים האחרונות השופט בדימוס מישאל חשין, נתן הקדשה בלוח בחודש תמוז, החודש בו נהרג בנו שניאור בתאונה לפני מספר שנים. "אני זוכר איך שבזמנו, לפני למעלה מ-30 שנה, בא חשין כעו"ד צעיר לרכוש בביתנו את ספר הצאצאים הנוסטלגי", מספר הרב משה צבי הלפרין. "היה זה בערב פסח וכמו בכל בית יהודי הכיסאות היו על השולחן, והרצפה הייתה מלאה במים. הוא קנה אז ספרים עבורו ועבור ילדיו, ומאד התרגש עד שאף פתח את אחד הספרים באמצעו, 'הדביק' אותו על פניו כשדמעות בעיניו ואמר לי: 'איפה עוד אני אמצא על סבי כזה דבר מכובד?'". 

הרבנים הלפרין מציינים את עזרתו הרבה בעצה במעש וסיוע של ממש של חבר הנהלת העיר ירושלים הרב יעקב הלפרין, לקראת האירוע הקרב ובא שמתקיים בחסות עיריית ירושלים ובהשתדלותו הנמרצת, שאגב ייחוסו העיקרי הוא בעובדת היותו הוא עצמו צאצא לרבנו בעל התניא זיע"א. 

כשסבם-זקנם בעל התניא, רבנו שניאור זלמן מלאדי, שיום הסתלקותו ה-200 חל כאמור ביום כ"ד בטבת, רואה את פעולותיהם הכבירות של צאצאיו להנצחת זכרו וזכר תורתו ומורשתו, כך הם בטוחים, הוא מתפלל עליהם, וגם על כל שאר צאצאיו המנויים בספר המיוחד שיצא לזכרו ולמורשתו החיה עד היום, "ספר הצאצאים".


שופט העליון בדימוס מישאל חשין, מי שהציבור החרדי ידע אתו פרק ארוך ומייגע בשבתו על כס המשפט, הוא אחד מהצאצאים לבעל התניא. 

בשיחה מיוחדת עם 'קו עיתונות', הוא אומר: "אני חושב שדמותו של בעל התניא השפיעה עלינו. אני חושב שעצם היותנו צאצאים לרבי מלאדי, השפיע עלינו, וכן גם - ואולי בעיקר - תורתו, שמתבטאת באמירה האלמותית שלו שהיא: 'איני חפץ בגן עדן שלך, איני חפץ בעולם הבא שלך. איני חפץ אלא בך'. כלומר, הוא שאף לשלימות הסופית, והוא אמר לקב"ה שהוא רוצה אותו עצמו. זה השלמות, וזו השאיפה לשלמות והניסיון להגיע לשלמות, שלא ברור שבכל נכדיו וממשיכי דרכו זה מתקיים. לא כל צאצאיו נאמנים לתורתו".

שאלנו את חשין אם הוא שומר על קשר עם שאר צאצאי בעל התניא ועם האיגוד. חשין: "יש בינינו קשר כלשהו, בעיקר עם משפחת הלפרין, שהם עשו גם את ספר הצאצאים. יש לי קשר כלשהו איתם מידי שנה בשנה". 

בנו של חשין שנהרג לפני מספר שנים בתאונה, כאמור בגוף הכתבה, נקרא שניאור, כשמו של בעל התניא. "קראנו לו שניאור על שם אבי, והוא היה מאד גאה בשמו. בכל מקום שהלך היה לו שם אחר מאחרים, והוא הצדיק אותו במאת האחוזים. הוא היה צאצא אמיתי של בעל התניא, בשמו ובמעשיו".

שלח תגובה הדפסה שלח לחבר שתף