בכל אדם מוטמע מנגנון חיפוש אחר נקודת איזון ובכוחו לבחור בטוב, בדיוק כפי שבכוחו לבחור בכיוון ההפוך. הכל מתחיל מפרשנותו של האדם לכל תהליך, כל היתר רק נגזר ממנה. יש בני אדם שיעדיפו להביט על העולם מבעד למשקפיים כהות ויהיו כאלה המעדיפים משקפיים ורודות. כל סדר יומם של אלה גם אלה יהווה המשך ישיר להסתכלותם הראשונית על מחולל המהלכים.
אדם יוצר סביבו מעגלי עשייה כפועל יוצא של מחשבותיו. מעגלי עשייה אלו הם מנוע עשייתו לכל אורך ימיו עלי אדמות. תמיד תהיה לו יכולת הבחירה החופשית להתמיד בהם או לשנותם, להוסיף או לגרוע או כל אופן אחר של שינוי היכול לבוא לידי ביטוי בעשייתו. אך הכל יגיע ממקור אחד בלבד – אופן הסתכלותו וראייתו את כל הקורה אותו ואת כל יקיריו בכל מאורעות החיים. האנרגיה החיובית בכוחה לשנות מציאות עד כדי הפיכת דברים הנראים כהיפך הטוב בבסיסם, לדברים חיוביים לחלוטין.
אדם האוגר בתוכו אנרגיה שאינה חיובית ממלא את עצמו ב'מרור' תמידי המונע ממנו להביט באופן חיובי אף על דברים חיוביים במהותם. בעיני החברה הוא נתפס כ'לימון' השכונתי, פניו תמיד זועפות ואם כבר מצליחים לחלץ ממנו חיוך, הרי שניכר על פניו המאמץ העילאי שנדרש ממנו להפיק אותו, ומאוד מהר הוא יחזור לעמדתו הלימונית כדי שלרגע נוסף חלילה הוא לא ייראה כמאושר בחייו... אדם שכזה 'מחוייב' לתפיסת עולמו ולעולם אינו מרוצה מכלום. בתור לאוטובוס כולם דוחפים אותו ותמיד הדוור השכונתי ישכח להניח בתיבת הדואר שלו את המכתב שהוא כה ממתין לו וגבאי בית הכנסת תמיד ישכח להעלות אותו ל'עליה' שהוא כל כך אוהב... בקיצור, כל העולם כולו נגדו. אדם זה 'חי' מעצם יכולתו להיות ממורמר והוא ישדר דיכאוניות במינון הולך וגובר כדי למרכז את עצמו למעגלי תשומת הלב הקהילתית ואם לא די לו בזאת הוא גם יכריז בקול רם כי אין עוד יצור עלי אדמות הסובל כמותו וכל מידת המסכנות העולמית נפלה בחלקו... עשייה זו אכן תביא אותו לבסוף אל מחוז חפצו והעצבות תשתלט על מהותו וגם אם השמש לכולם תאיר באור יקרות לא היא תחשיך פניה... הגוף, כחלק בלתי נפרד מהנפש, יגיב בהתאם וכל מיני מכאובים יצטרפו אל התזמורת. ללא חידוש חיות רעננה גדושת אנרגיות חיוביות הרי שכל כאב רק יגביר את תחושת החרדה והפחד מפני הבלתי נודע.
לעומתו, יוצר מעגלי השמחה והביטחון בטוב, בעצם מהותו יוצר חיוביות כך שגם כאשר מאורע אינו טוב פוקד את מעונו, הוא תמיד ידע להתבונן בחצי הכוס המלאה ולהפיק את הטוב מכל דבר התורם ליצירת אנרגיה חיובית המעצימה את עצמה במעגליות גוברת ובלתי פוסקת, ובהמשך הדרך לעיתים נראה כאילו היא מונעת מכוח עצמה ולא כך הדבר.
הכול תלוי בהסתכלותו של האדם ודי לה למחשבת עצב אחת שתגרע מכוח ההנעה של החיוביות הברוכה. ברור שאין הדבר כה קל לביצוע, אולם אם נרגיל את עצמנו לראות טוב בכל דבר, תסייע התנהגות זו ותיתן בידנו כוח לצלוח כל מהמורה גם כשבדרך הטבע אין היא נראית כעבירה לחלוטין. הרי הבחירה החופשית הינה בידנו ואם נחשוב טוב בעזרת השם בוודאי יהיה טוב.
אנרגיה חיובית כמוה כממתיק, גם כשנוסיף אותה למקור טעם בלתי נסבל, הרי שבמתיקותה הרבה היא תשנה לחלוטין את הטעם הרע ועד שהוא ייהפך למתוק בפני עצמו.
אם נדע להעריך כראוי את שנותן לנו בורא עולם בכל רגע מחיינו כאן בעולם הרי שרק זו בלבד הינה סיבה מוצדקת לצאת בריקוד של שמחה.
