בימי בחרותו ראה פעם אבי ע"ה בחור שנכנס לבריכה ולפתע החל לטבוע. מיהר אבי וקפץ אל המים כדי להצילו, אלא שאז מיהר הטובע לטפס על אבי כדי להציל את עצמו ובכך כמעט והטביע את מצילו... שיקול דעת מהיר הביא את אבי למסקנה המתבקשת והוא מיהר לזרוק את הטובע–המטביע אל מחוץ לבריכה ובכך הציל שניים...
בני אדם מעצם טבעם אוהבים לעזור ולתרום לזולתם, כל סוג של עשייה מתפרש כעזרה. יש והעזרה תבוא לידי ביטוי באמירה סתמית נטולת כל כיוון ברור ויש שהאמירה תכוון אל עשייה נטולת כל גבולות. לעיתים דווקא מרוב רצון לעזור מוצאים עצמם העוזרים והנעזרים לכודים במעין מערבולת ללא כל מוצא הנראה לעין מן הסבך אליו הם נקלעו ואשר משבש את כל נקודת הפתיחה על כל כוונותיה הטובות לכאורה . . .
אדם המצוי בשעת צרה ומצוקה משווע לעזרה עד אשר לעיתים יכולת השיפוט שלו נפגמת נקודתית וכל מעייניו נתונים אך ורק למטרת ההיחלצות מהסבך עד שכשזורקים אליו גלגל הצלה אין הוא יודע כיצד עליו להשתמש בו ואת חליפת ההצלה לובש הוא בסדר הפוך דבר הגורם למציל להיגרר אחריו אל עין הסערה.
היכולת שלנו לסייע לזולת מותנית בעמידה על סף 'הבור' להשחיל פנימה חבל הצלה תוך כדי הנחיית הוראות ברורה מבלי להיכנס אל שטח סכנת הגרירה פנימה. כך ללא היגררות אחר מחולל הכאב אנו עשויים להועיל או לכל הפחות לא להזיק. . .
בין בני זוג נפוצה התופעה שבעתיים. האחד מעוניין לפרוק את אשר על לבו ואילו השני נכנס מיד אל 'נעלי היועץ' הוא מיד מתחיל בסבב של שאלות חקר ואיתור מוקדי לחץ אפשריים, לאחר מכן הוא מניח עשר נקודות מפתח אפשריות ועוד בטרם הספיק הנועץ הבלתי רשמי להגיב הוא כבר מקיים 'עמי במחיצתי. . .' וצולל אחר כבוד אל עומקה של הבעיה ומתמנה להיות אזרח שווה זכויות בממלכתה. מהלך זה במקום להרגיע, מכניס את מימד הלחץ להילוך גבוה עד אשר במקום לפרוק מטען, נמצא בן זוג טעון שבעתיים עד כדי אובדן יכולת הקשבה והפנמה גם של דברים שבמקורם הם נכונים וראויים. היכולת להקשיב, היא בעצם העמידה מחוץ לגבולות הבור, בעצם ההקשבה אנו תורמים לכך שייווצר נתיב פריקת מטען באופן מבוקר עד שלמעשה תגיע נקודת הרגיעה לידי מימוש עצמי.
לזרוק גלגל הצלה צריך לדעת איך ומתי. יש מי שיזרקו את גלגל ההצלה באופן שהמועמד להיות ניצול יצטרך להושיט יד ולבצע עוד מספר פעולות שיגרמו לו לחוש בטוח ומוכן לחבור שנית אל בסיס מוצק. יהיו 'מצילים' אשר ידמו בנפשם כי במטווח הם מצויים ועליהם להלביש את גלגל ההצלה הישר על ראש הניצול וגם אם הם לא מצליחים הרי שהגלגל מכה בניצול ומהמם אותו עד שאין הוא שלט בעשיותיו ופעולותיו אינן תועלתיות .
כשאנו מעוניינים לסייע לזולת, חשובה ביותר הדרך בה אנו בוחרים לעשות זאת ותמיד חובה עלינו להאזין לרחשי לבו עוד בטרם נעשה ולו גם עשייה זעירה בלבד כי לעיתים גם פסיעה קטנה אינה ניתנת להשבה וסוף מעשה במחשבה תחילה . . .
