זכור לי המקרה בו שמעתי לפני שנים את אחד מהמחנכים הדגולים ביותר שהכרתי משנן באוזני אחד מנכדיו לומר להוריו דבר מה אשר היה נראה בעיניי כהיפך האמת. כשהבעתי את פליאתי באוזניו הוא מיהר להגיב ואמר לי, כי במקום בו אמירת הילד תעודד שלום בית, הרי שיש לאפשר לו לומר אף דבר שהינו היפך האמת ולימים הוא אף טרח להפגישני עם תוצאות עשייתו שהראו על צדקת דרכו.
בחיי הרווקות ישנן הרבה פינות מעוגלות ומשויפות למשעי, אין כל חובת דיווח, הרשות נתונה והחנווני אינו רושם וכל הרוצה ליטול יבוא וייטול וכדברי מאן דהוא אשר מעוניין היה ביותר להחכימני על מהותה של 'תפיסת העבודה' בעולם הרווקות ובטובו הגדול העשירני בתובנה הבאה: רווק אינו מחוייב בכלום, הכול שייך לו והוא אינו שייך לכלום, אמירותיו אינן בסיס לאף בניין ומשוחרר הוא לכל דבר ועניין . . .' אלא מה, חיי נישואין עומדים ומשחרים לפתחו, בכלל לא נורא ועל פניו לא ממש מחייב . . .
בני זוג המתעתדים לבוא בברית הנישואין חובה עליהם להפנים כי בכניסתם זו הרי הם מזומנים אחר כבוד לעולם האמת . . . כל עשיות בני הזוג חייבות להיות מעוגנות באמת צרופה, עולם האמת במיטבו. גם אם נראה היה לאחד מהם כי כל הצלחתו עד היכנסו לשלב הזוגיות נבעה מיכולתו הוירטואוזית לנהל את כל העולם על פי תפיסת עולמו הבלעדית, הרי שמעתה ואילך כל עולמו יהיה שלם רק במידה והוא יהיה מורכב במינון שווה משני מרכיבי תא הנישואין. בבתים רבים רווחת לה תפיסת עבודה שגויה ובה אחד מבני הזוג נוטה שלא לקבוע כל עמדה בנושאים מהותיים ובהגיע יום פקודה הרי שהזעזוע העז הפוקד את המערכת עלול לגרום לכך שכל יסודותיה לא יעמדו במבחן האמת.
יכולתו של הבעל לנווט ולהנחיל קו מוביל בהוויית הבית הינה חלק אחד מתוך שרשרת היכולות הנדרשות ממנו. ראשית עליו מוטלת חובת ההוכחה בהובלה הכלכלית וניווט נכון של תהליכי קבלת ההחלטות באופן בו האישה לעולם לא תחוש כנספחת תרבות של הבית, דבר אשר עלול להוביל לצבירת התמרמרויות המביאות להתפתחות תהליך הרסני. שיתוף פעולה אין פירושו חיים בצל חסיון הפרגוד שבירכתי במת החיים, בניגוד לאמירה כי 'כל החיים הם במה' חשוב ביותר כי הידיעה הברורה וההסכם הבלתי כתוב על עצם התנהלות הבית כמקום המצמיח עשייה שוויונית, עשייה שאין בה כלל חילוקי מעמדות או אף אווירת התנשאות המביאה לידי ביטוי את מעלת האחד על משנהו היא זו המעמידה את הבית בקרן אורה. עשיית אמת אינה עוד סוג של עשייה שיש בה חשש מתמיד, מה יאמר או תאמר בן/בת הזוג, מה תהיה התגובה המתאימה לכל אמירה או עשייה. מה עלי לעשות בכל שלב של החיים והיכן עלי לתמרן לנתיב צדדי על מנת להימנע מהתנגשות חזיתית.. אלא, עשייה המכוונת אל האמת, עשייה אשר מלכתחילה אין בה כל צורך בנתיב עוקף וביפיוף של מילים דו משמעיות ריקות מתוכן וגדושות בהבל שיש בו חטא. כשזוכרים כל העת כי עולם הנישואין הוא עולם גדוש אמת הרי שכל עוגמות הנפש נחסכות מאליהן.
