אני רוצה להישאר אמא טובה ומסורה גם בערב פסח, לתת אהבה לילדים ולהשקיע בחינוכם. אני גם רוצה להגיע לפסח עם בית נקי פיקס, כמו שכל עם ישראל עושה.
נו, השאיפות שלי מצוינות, אבל מה לעשות שהן לפעמים סותרות? בערב פסח השנה, כמו בכל שנה, אני נתונה בכף הקלע הזה – פסח או ילדים?! מה עושים?
איילת
תשובה:
ב"ה את נשמעת אמא בריאה עם תכונות בריאות של אמא, עד מאה ועשרים, והלוואי על כל משפחה בישראל.
החיים על כל שלביהם עמוסים סתירות מן הסוג הזה. אחרי הכול אנחנו מוגבלים ואין לנו את האפשרות למלא את כל שאיפותינו. אין פתרון קסם, לא כל אחד יכול להצביע על אחת המשימות ולומר: זו, זו המשימה הכי נחוצה כעת. אם הייתה לנו יכולת הכרעה שכזו, החיים היו הרבה יותר קלים. אין שמחה כהתרת הספיקות. אבל זה לא כך.
מה שכן, במבט לאחור או בראיה קצת יותר רחבה אפשר לראות כיצד ה' חנן אותנו באינטואיציה מבורכת, בעזרתה לרוב קיבלנו את ההכרעה הנבונה.
ולגבי פסח,
אמרה שגורה בפי כול אומרת: אבק זה לא חמץ והילדים (והבעל...) אינם קרבן פסח...
זו אינה קלישאה, זו אמרה מדויקת למדי. מבצע ניקיון פסח אינו 'ניקיון אביב' כפי שיש כאלו שמכנים אותו. אנחנו מתכוננים לחג שבו ה' ציווה אותנו להיות בבית ללא חמץ, לא בית ללא אבק.
אז נכון, נחמד להגיע לבית מבריק ללא גרגיר אבק, אבל אם זה מסיט אותנו ממשימת החיים החשובה מכל – הילדים, החטאנו את המטרה.
אגב, פסח הוא חג של חינוך, חג של העברת המורשת לדורות הבאים, "והגדת לבנך". מופרך שנתכונן אליו תוך התעלמות מחינוך ילדנו... לא כן?
יהודי פיקח אמר פעם: אנו צריכים ברכה שחג הפורים יהיה לא רק שמח אלא גם כשר, ושהפסח יהיה לא רק כשר אלא גם שמח...
אז שיהיה לך ולכל עקרות הבית בישראל: פסח כשר ושמח!
