מקור הניגון: אחד מאדמו"רי חב"ד חלה פעם ולא היה נראה לקהל חסידיו לעיתים תכופות כבעבר.
החסידים, ביודעם שעל מנהגו להביט בהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת לא יסכים הרבי לוותר, הלחינו ניגון ארוך ומתמשך על תפילת "הנרות הללו" אותה נוהגים לומר בעת הלקת הנרות, וכך בשעה שהרבי היה נפנה ממקומו בכדי לחזות בהדלקה, יכלו החסידים להזין בו את עיניהם במשך זמן ארוך ...
נעימה זו מושרת עד היום בפי חסידי חב"ד וצליליה המתמשכים משאירים רושם בל ימחה.
