השבת – כ"ב לחודש שבט – הוא יום השנה לפטירת הרבנית הצדקנית, מרת חיה מושקא שניאורסאהן ע"ה – אשת הרבי מליובאוויטש.
הרבנית, בתו של האדמו"ר הקודם, סימלה באישיותה את סמל הצניעות והענווה, דבר שהתבטא בהיותה נחבאת אל הכלים אל אף היותה נשואה למנהיג המפורסם ביותר בעולם, אותו העריצה ואליו היתה מסורה בלי גבול. כמו כן הצטיינה הרבנית בשנינות ופקחות מיוחדות במינם, דבר שגרם לה לזכות ליחס מיוחד מצד אביה הגדול, ואילו בעלה, הרבי, נהג לכנותה בשם: "בתו של הרבי".
ביום זה נשים אל לבינו את מעשיה ועבודתה, נלמד מדרכיה, ולאורם נצעד לקראת הגאולה האמיתית והשלמה.
"והחי יתן אל לבו"
- פסוק זה, אותו אמר החכם מכל אדם (קהלת ז, ב) שגור היה בפיו של הרבי בשנה הראשונה להסתלקות רעייתו, הרבנית חיה מושקא ע"ה. פסוק זה קובע את תגובתו של "החי" על פטירת אדם מישראל: להתבונן בתכלית החיים בכלל, ובמיוחד - ללמוד ממעשיו הטובים של הנפטר וליישם אותם.
סיפורים רבים מתהלכים אודות צדקנותה וצניעותה של הרבנית. מפליא ביותר, יחסו של בעלה - הרבי שליט"א שאמר פעם: (בנוגע לרשימת נשים שלא זכו לפרי-בטן שהוגשה אליו לברכה, כשעל המעטפה היה מוזכר שמה של הרבנית. הרבי סרב לקחת את המעטפה ואמר: המעטפה מיועדת לרבנית) גם היא יכולה להתפלל עבורם...
ליום-השנה בחרנו להביא מספר פנינים מאמרותיה של הרבנית ע"ה, אותה זכו לשמוע המקורבים אליה:
פעם, כשדיברו על התבטלותו של הרבי שליט"א לחותנו, הרבי הקודם, אמרה הרבנית : "כן, לאבי היה רק חסיד אחד" (כשהיא מתכוונת לבעלה, הרבי). כאשר הוצרכה להביע את דעתה על ספרייתו הגדולה של אביה, האם אכן נחשבת אצלו כרכוש האומה, או שמא ראה בה כספרייתו הפרטית גרידא, אמרה: "הרבי והספרים - שניהם שייכים הם לחסידים", ויצויין כי לתשובה זו היה משקל רב בהתייחסות לספריית אגודת-חסידי-חב"ד). בתקופה האחרונה לחייה, כשחשה שלא בטוב, נשאלה: יהודים רבים בכל קצוי תבל מאחלים שעצמם כי שמם יוזכר לברכה אצל בעלך, הרבי, ואילו את נמנעת מלספר לו על כאבך? - והרבנית השיבה : "חשוב לי שלא לגרום לו עגמת-נפש"..
