 |
לפתע קלטו אוזנינו רחש מלמעלה. לתדהמתנו ראינו שני בדואים משתלשלים פנימה מבעד האשנב שבתקרת הציון. הם היו חמושים ונעלו מגפיים בעלי סוליות ברזל מחודדות
|
 |
החיילים שפשפו את עיניהם בתדהמה: מדורה ענקית בערה בצמוד לקבר וקולות רמים של שירה ושמחה עלו סביבה, משל היה המקום מלא וגדוש חוגגים...
|
 |
2 תגובות
הם נדהמו: כל החמורים על הגג, רעבים כהוגן ונוערים כמתלוננים על היחס המעליב... • גדלה פליאתם, בראותם כי הוא מוריד אותם שניים שניים מבלי שיתאמץ במיוחד...
|
 |
2 תגובות
צבא גדול של גיבורי חייל המוכנים למות למען שחרור העם התקבצו סביב המצביא • כשהתפאר באומרו: אלוקים, אם אינך עוזר לנו, אל נא תעזור לאויבנו ואנו נסתדר לבדנו - ירד מזלו.
|
 |
הרב קלמנסון הוריד את שפופרת הטלפון בהתרגשות רבה ואמר לאשתו שנכחה בחדר: "אינני יודע מה יהיה עם כל יתר החותמים. דבר אחד ברור לי בזכות האמונה הפשוטה יתברכו ביל ואשתו בילדים".
|
 |
מנחם כהן
הוא זוכר היטב את הימים ההם: "זה לא היה פשוט. היה צריך לנקות את כל השטח ממוקשים. בל"ג בעומר הייתה התלהבות גדולה וכל הלילה רקדנו ושמחנו. באותו לילה היה ברור כי תוקם התיישבות במירון...
|
 |
הוא היה שוהה בציונו של רבי שמעון כשלושים שניות, בעיניים עצומות, ומיד יוצא. פעם שאלו אחד ממקורביו לפשר הדבר...
|
|
