"והחי יתן אל ליבו" - פסוק זה, אותו אמר החכם מכל אדם (קהלת ז, ב) שגור היה בפיו של הרבי בשנה הראשונה להסתלקות רעייתו, הרבנית חיה מושקא ע"ה. פסוק זה קובע את תגובתו של "החי" על פטירת אחד מישראל; להתבונן בתכלית החיים בכלל, ובמיוחד - ללמוד ממעשיו הטובים של הנפטר וליישם אותם.
השבוע, ביום שני כ"ב לחודש שבט חל יום השנה לפטירתה של הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא שניאורסון ע"ה – אשתו של הרבי מליובאוויטש נשיא הדור.
הרבנית, בתו של האדמו"ר הקודם מחב"ד – סימלה באישיותה את סמל הצניעות והענווה, דבר שהתבטא בהיותה נחבאת אל הכלים על אף היותה נשואה למנהיג היהודי הגול העולם. אותו העריצה ואליו הייתה מסורה בלי גבול, כמו כן הצטיינה הרבנית בשנינות ופקחות מיוחדות במינן, דבר שגרם לה לזכות ליחס מיוחד מצד אביה הגדול, ואילו בעלה הרבי, נהג לכנותה בשם: "בתו של הרבי".
סיפורים רבים מתהלכים אודות צדקנותה וצניעותה של הרבנית. מפליא ביותר, יחסו של בעלה - הרבי שאמר פעם: (בנוגע לרשימת נשים שלא זכו לפרי-בטן שהוגשה אליו לברכה, כשעל המעטפה היה מוזכר שמה של הרבנית. הרבי סרב לקחת את המעטפה ואמר: המעטפה מיועדת לרבנית) גם היא יכולה להתפלל עבורם...
ליום-השנה בחרנו להביא מספר פנינים מאמרותיה של הרבנית ע"ה, אותה זכו לשמוע המקורבים אליה:
פעם, כשדיברו על התבטלותו של הרבי לחותנו, הרבי הקודם, אמרה הרבנית : "כן, לאבי היה רק חסיד אחד" (כשהיא מתכוונת לבעלה, הרבי).
כאשר הוצרכה להביע את דעתה על ספרייתו הגדולה של אביה, האם אכן נחשבה אצלו כרכוש האומה, או שמא ראה בה כספרייתו הפרטית גרידא, אמרה : "הרבי והספרים - שניהם שייכים הם לחסידים" (ויצוין כי לתשובה זו היה משקל רב בהתייחסות לספריית אגודת-חסידי-חב"ד).
בתקופה האחרונה לחייה, כשחשה שלא בטוב, נשאלה : יהודים רבים בכל קצווי תבל מאחלים לעצמם כי שמם יוזכר לברכה אצל בעלך, הרבי, ואילו את נמנעת מלספר לו על כאבך? - והרבנית השיבה: "חשוב לי שלא לגרום לו עגמת-נפש"...
ביום זה נשים אל ליבנו את מעשיה ועבודתה, נלמד מדרכיה, ולאורם נצעד עדי הגאולה האמיתית והשלימה.
