בתחילת השבוע הבא אנו נכנסים לחודש האחרון של השנה. וכמו בסיומה של כל תקופה בחיים כמו סיום שנת הלימודים, סיום שנת העסקים וכדומה, זהו הזמן להפיק לקחים מן העבר ולתכנן את העתיד.
חודש אלול נקרא גם חודש התשובה. הוא מיועד כאמור לחשבון נפש ועריכת מאזן שנתי כולל, במובן הרוחני.
אנו עוצרים לרגע את מירוץ החיים, מעבירים תחת אבן הבוחן את מצבינו ואת כל מעשינו במשך השנה האחרונה, מתקנים את הטעון שיפור ומכינים את עצמינו לשנה חדשה של התקדמות רוחנית חיובית.
כל זה משמש לנו כהכנה טובה לקראת ראש השנה הוא יום הדין.
בימים אלו אנו משתדלים לגייס לעצמינו "פרקליטים" טובים, שילמדו עלינו סניגוריה בימי הדין ובכך יהדפו את כל הקטיגורים למיניהם. ומי הם ה"פרקליטים"? תשובה לכך אנו מוצאים במסכת אבות ; "כל העושה מצוה אחת - קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת - קונה לו קטיגור".
שלוש דרכים יש בהן כדי להעביר את רוע הגזירה : תשובה, תפילה, וצדקה וכולן נרמזות בראשי התיבות של חודש אלול :
תשובה - "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך" (מילת הלב זו תשובה).
תפילה - "אני (עם ישראל) לדודי (הקב"ה) ודודי לי".
צדקה - "איש לרעהו ומתנות לאביונים".
בני עדות המזרח משכימים לאמירת "סליחות" בשעות הבוקר המוקדמות החל מראש חודש אלול ואילו בני אשכנז נוהגים לומר "סליחות" ממוצאי שבת שלפני ראש- השנה.
עיקרן של ה"סליחות" הם פיוטים שחוברו בימי הגאונים וביניהם נאמרות שלוש עשרה מידות הרחמים "אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת...". אחד הפסוקים המודגשים באמירת הסליחות לקוח מדברי הנביא ירמיהו : "קומי רוני בלילה, לראש אשמורות - שיפכי כמים ליבך נוכח פני ה'".
תוכנן של ה"סליחות" הנאמרות בלחן מסורתי משרה על ציבור המתפללים משהו מאוירת ה"ימים הנוראים" הקרבים ובאים.
מראש-חודש אלול ועד לסיום ימי חול-המועד סוכות נוהגים לסיים את תפילות 'שחרית' וימנחה' בפרק כ"ז בתהילים שתוכנו משקף את ימי חודש תשרי הבא עלינו לטובה:
"לדוד ה' אורי" - מורה על ראש השנה בו אנו מקוים שה' יאיר פניו אלינו. "וישעי" - ביטוי ליום הכיפורים בו אנו מצפים לישועת ה'. לכן ממשיך הפסוק: "ממי אירא? - ה' מעוז חיי, ממי אפחד? . . כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתירני בסתר אוהלו בצור ירוממני" - רמז לחג הסוכות. כמו כן נוהגים לתקוע בשופר לאחר תפילת שחרית בכל אחד מימות החול של חודש אלול. תרועות השופר נועדו לעורר את הלבבות מתרדמתם, מן הקיפאון והאדישות השוררת כל ימות השנה לקראת ימי הדין. כמאמר הנביא עמוס: "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?". ימים אלו מסוגלים הם לחיפוש אחר הדרוש תיקון, ומדי שנה נוהגים המהדרים למסור את זוגות התפילין והמזוזות - לבדיקה.
המעונינים יכולים להיעזר בשירות הבדיקה של בית-חב"ד.
